לחיות יעיל ופשוט

אני מוקסמת מהרעיון ליעל את החיים ולחיות בצורה מינימלסטית.
במיוחד שעכשיו אני לקראת ילדתי השניה.
הדברים שבנתיים פשטו לי את החיים:
1. העבודה שלי במרחק 5 דקות נסיעה. זה ערך לאיכות חיים שרק אחרי שניסיתי אותו הבנתי עד כמה משמעותי. אני הולכת לעבודה ומרגישה שיצאתי לסלון.
2. סילוק חפצים לא נצרכים-וזה כולל הרבה מאד, מבגדים למצעים כפולים לכלים במטבח.
כמה סירים בודדים כמה סכינים והיתר חד פעמי(יש לי פח גדול שמכיל הכל) מאד מהר הבית מתארגן כששמים את כל הבלאגן בפח.
3. הפסקתי לקנות, לפחות לתקופה של 6 חודשים, מה? סבונים קרמים קוסמטיקה, צעצועים בגדים דברי נוי לבית. ועוד את כל הדברים שסתם קונים על הדרך. ככה יש לי יותר כסף ופחות חפצים לתחזק ולטפל בהם- מדהים.
4. חובות- ארגנתי את החשבונות כך שיש חשבון בבנק אחד להוצאה קבועה של משכנתא ואוטו. וחשבון שני בבנק אחר לכל השוטף של הבית שיורד בכרטיס אשראי. כמעט שאין פעולות אחרות שמסיחות את הדעת. בנוסף אחרי כמה חודשים של עבודה סגרתי 2 הלוואות וכרגע נשארה לי עוד אחת לסגור. ואחכ נחשוב על המשכנתא. לחיות בלי הלוואות זה המטרה שלי לשנה זו.
5. תכנון מוקדם- חברה עומדת ללדת? לאמא יש יומולדת עוד חודש? את הכרטיס שובר של החגים מממשת בדיוק לדברים האלה.
6. ארגון הבית,אז אחרי שאין הרבה חפצים בבית ושואפים למינימליזם ומדביקים לרעיון את כל יושבי הבית,אז מוצאים לכל חפץ את המקום שלו. עכשיו זה ככה עד עכשיו אבל אז גיליתי שיש עוד המון חפצים שמפריעים לי וצריכים מקום. בקבוקי סבון באמבטיה מונחים על דפנות האמבטיה,אני רוצה להתקין להם מדף. סלי הכביסה ברצפה אני רוצה למצוא דרך לתלות אותם. וילון האמבטיה מתלכלך מידי כמה זמן ורטוב אני רוצה להחליף אותו בכנף זכוכית.

סטטוס חיים ממוצעים יזמיים בחלקם אוגוסט 2016

אז חגגתי לפני שבוע שנה ליום עזיבתי את הבנק, מקום עבודה מסודר עם כסף דופק 15K (ברוטו) למתעקשים על הפרטים.
ואיפה אני היום?

עובדת חצי משרה בהנהלת חשבונות!(מה קשור?) בקושי מגרדת את ה3K מלמטה. למה? כי זה מה שהזדמן לי. כי אני לא מתאמצת שם ואני עושה 50 שקל לשעה וחצי משרה זה מספיק לי כדי לנוח. סוג של תרפיה בחיים אינטנסיביים של יזמים.

במשך החודשיים האחרונים לימדתי בקצב שיעורי עזר למבחנים שנה א' מדעי המחשב, שוב נזכרתי מזה אינטגרל מסוים, מה הקשר בין ניוטון ללייבניץ ואיך מממשים תור ע"י מחסניות. זו הייתה השלמת הכנסה סבירה ונחמדת.

אני מקבלת הצעות עבודה שאני לא רוצה, הולכת לראיון ומקבלת סירובים. כמויות ה'לא' שקיבלתי השנה מדהימה, כמויות ועם כל אחד נוסף אני שקטה יותר ממוקדת יותר. זה ניסיון שווה ראיונות עבודה, לומדים מזה הרבה משני צדדי השולחן.
אני שולחת המון קו"ח להרבה משרות, אף אחד לא חוזר אלי. אני לאט לאט לומדת לרדת ממה שאני רוצה להיות וחושבת מה אני יכולה לתת, ועם איזה ניסיון אני יכולה להרשים כדי להתקבל, האנגלית שלי בעייתית - עדין. ואני עובדת עליה..
אני עדין לא סגורה על איזה משרה אני רוצה ללכת, אני אומרת ניהול מוצר כי זה הכי מזכיר לי מנכ"ל שאחראי ומקדם את כל התהליך. אבל מה שאני יודעת לעשות זה להביא כמויות אנרגיה ומוטיבציה ושנעבוד יחד. חסר לי לימוד/מקצועיות וזה מה שאני רוצה ללמוד בינתיים ולהתנסות. חושבת להיכנס לקהילה יזמית ולהתנדב בניהול מוצר.

בנובמבר אני רוצה לממש פרויקט שיש לי בראש בקשר לדירה שלי, מתרגשת לקראת זה.

ביתר הזמן אני מגדלת את ילדי הקט ושוברת את הראש על מיזמים, אירועים יזמות ועוד כאלה עניינים של אי שקט נפשי.

שואפת להיות פונקציה לינארית

החיים שלי כמו גרף סינוס,
אני צוברת אתגרים ומשימות עולה עד לשיא מתעייפת/נשברת נופלת עד למטה, ומתחילה את הכל מחדש.

אף פעם לא עולה לינארי.
איך עולים לינארי, לאט ובטוח? טלטלות אצלי. לא לאט ולא בטוח :/
ואני רואה ש2 פוסטים למטה אני מדברת על החיים הרגועים שלי. הכל נכון לרבע שעה עד שבועיים.

חשבתי/עבדתי על מיזם נוסף במשך חודש והוא מסתמן כנסגר. והדרך מתפתלת....
הפעם זה לא תלוי רק בי או ברעיון או במימוש, אלא בצוות באנשים נוספים.
לומדת שאני לא מסתדרת עם כל הטיפוסים. ממש לא.
בהמשך להליכה למיטאפים וכו' חושבת להכנס לקהילה להיות חלק מקהילה יזמית.
דיברתי עם מישהו כזה, ובשיחה הוא עזר להבין הרבה דברים,  משתלם להיות באיזור, מסתבר.
והמסע ארוךךךךךך

ניתוח

אז מחר אני הולכת לניתוח.
לא מהמסובכים, דוקא מהקלים אבל עדין הרדמה מלאה.
אני במתח. זה ניתוח מבחירה, אני רוצה לעשות את זה ולפתור לי את הבעיה ולהביא עוד איזה עשרייה של ילדים. אבל המסע.. אאהה המסע.
אז עכשיו אני על הספה נלחמת בלא לפתח שפעת. כי הלחץ הזה מתבטא בכאבי ראש וחולשה כללית רעה.
אבל גם זה יעבור.
כולי תפילה שיגמר מהר ובהצלחה.

לאט ובטוח

תינוקת חדשה נולדה לאוויר העולם הבוקר. נולדה לי אחיינית. היא מקסימה חדשה חדשה לא עבר עליה כלום עדין.
לא כמוני.. עייפה מרוטה מלאת תובנות..

אני דיי מבסוטה על החיים שלי כרגע, קצת הורדתי את הקצב, למה שנראה לאט ובטוח.
השגתי חצי/רבע משרה שמממנת לי את מה שאני מוכרחה, ובכל היתר הראש שלי והזמן פנויים ליזמות ללמידה ולהנות מהחיים. בעלי ואני לא באמת מסתפקים מהשקל וחצי כי אנחנו תאבים לכל מיני ארצות, מכוניות ויהלומים, אבל אני מוכנה לחכות (הוא פחות).

אני מרגישה שעם כל מיזם, אנחנו פחות מתלהבים יותר על הקרקע בודקים אותו ואם פוסלים אז פוסלים מהר. מתמקצעים.
גם הבאת הרעיונות קורת בצפיפות יותר ממקודם.
אני כבר מתה לפתוח חברה ולהתחיל לעבוד בה. בינתיים אנחנו רק בשלבי רעיונות ניתוחים.

איריס שור בהרצאה שלה (יוטיוב) אומרת שהיזמים צריכים להיות שונים במקצועם, לא לחלק מקצועות ליזמים..
אני דיי מבינה מה שהיא אומרת, וקצת מטריד אותי העובדה שאני לא מכירה מספיק אנשים ולא מספיק מעורבבת.
האמת לכן החלטנו לצאת ליותר ויותר כנסים. מיטאפים, כרגע אני מתפקסת על ניהול מוצר וחווית משתמש.

רשימת מיזמים

1. business sites - רשת חברתית לעסקים קטנים בנוניים.
2. last items - ניהול פריטים אחרונים של מלאי של חנויות אופנה וכד'.
3. switch to private - לרדת מאונליין בכל הפלטפורמות שאני משתמשת.
4. kids learn computers - לימוד קוד לילדים. (זה לא מקורי, אבל זה שלי)
4. space seat - ויסות עומסים נוסעים בתחבורה ציבורית.
5. my things - ניהול פרטי מידע על מוצרים ופרטי מידע על הרכישה.
6. mood - פורקן רגשות ושיפורם.

בחלקם עבדתי מעט בחלקם יותר, מכולם למדתי הרבה.
בטח עוד אוסיף על הרשימה לא מעט, פנינו לעתיד.

לא להכנע

אז אספתי את עצמי אלף ואחת פעמים, הרי ניסיתי לעשות המון דברים, להתקבל לתפקידים שחשבתי שמתאימים לי למטרות שאצמח מהם,להקים מיזמים, אתמול פתחנו אחד חדש, אני כל הזמן ממשיכה, לאחרונה הדיבורים שלי התחילו להשתנות, כן, זה לא פשוט, זה בעיקר ארוך מידי, נגמר לי הכוח, בא לי להפסיק להתעייף, בא לי לעבוד כשכירה(?!) הייתכן??

הבנתי שאלו לא רגעי המשבר אלה הכנה לכישלון כישלון בדרך, אבל הרי לא יעזור אני שואפת זה בכל נימי נפשי אין לי מנוחה. אז אם אחליט להישבר ולהגיד שזה גדול עלי הכאב יהיה תמידי אינסופי.
אז הלכתי לראות סרטי מוטיבציה, והמשפט של כמה אתה יכול להחזיק את הכאב עשה לי שכל. זה כואב אבל זה זמני והגבורה האמיתית זה להחזיק מעמד לאורך זמן, כמה אתה מסוגל חטוף לפני שאתה נשבר, אני חוטפת מ2013 ועוד לא נשברתי.
מקווה שלעולם לא.
ומה זה להישבר? הרי נכשלתי כל כך הרבה פעמים איך אני לא קוראת לזה כישלון?
הכישלון זה ברוח!
אם יש לך תקוה חלום ואנרגיה להתקדם, אתה במשחק.
בהצלחה לכל השחקנים.
המסע ארוך וחסר ודאות ואנחנו ממשיכים כי אם יש משהו אחד שאני לא מתפשרת עליו זה להיכנע לסבל לצער לעוני לאכזבה ל-להרגיש שאני אהבלה.

אז שוב יש רעיון ויש מיזם וכן יש משהו על הפרק.
מה.. אני אלאה אתכם ואומר לכם שהפעם זה זה..? הרי אין לי מושג
אפילו הפסקתי לספר זאת לעצמי, אני זורמת מה יהיה יהיה.
בכל מקרה בימים האחרונים אני לומדת המון! ונכנסת חזק לעולם של סטרטאפים.
אני לא רוצה לפתוח חברה עכשיו, אולי עוד שנה וחצי שנתיים, אני רוצה ללמוד עכשיו! ולעשות במקום של אחרים ולראות את זה מצליח, או לפחות עובר דרך. דרך מרשימה. בסה"כ מה שאני רוצה להכנס בתור שכירה/פרילנסרית (שומו שמים) ולהיות מתוגמלת במעט על עבודתי הקשה.
אני רוצה להיות מתוגמלת בעולם הזה שאני מתעניינת בו, בביזנס בלהתפתח כי אחרת אני אצטרך לשרוף זמן עבודה על עבודה קטנה שיש לי היום ולא מקדמת אותי כל כך, רק קצת..
אז השגיי בנתיים:
1. גיליתי את הפודקאסט "השבוע" של איתן ודוד - מדהימים!
2. אחרי מחקר באינטרנט מצאתי את שחיפשתי.
3. my English improved everyday (please correct me)

זה גדול עלי

אז מה קורה בראשי הממוצע,
אני מאד רוצה, שואפת מאד רחוק, אני רוצה להרצות בTED מספיק טוב?

אבל הראש לי כואב, אחרי יומיים של למידת נושא שאני רוצה להכנס אליו, והתעסקות הראש שלי עוד לא רגיל לעבוד אחרי מנוחה ארוכה. כואבבבב
אז יש לי הרבה מה לעשות היום ואני כבר מתעייפת ורוצה לישון שוב.
יש ימים כאלה גם, מה לעשות.
זה מה שנקרא ייצור, ויכולת ייצור. יש את התפוקה שאתה יוצר ויש את הכלי שאתה שומר, מתחזק ומטפח.
אז כנראה היום זה יכולת הייצור...
הענין זה העלויות, כאלו אין לי בעיה להפסיק לעבוד זמן מה כדי להטען מחדש, אבל אני לא יודעת מה בדיוק יעבוד ויועיל וכך מתבזבז המון זמן והמון משאבים בניסיון לחזור ליכולת לעבוד.

עכשיו, יש לי מחויבויות שאני לא יכולה להתעלם מהם.
יש לי לוזים והספקים שאני עושה לעצמי. ונגמר לי הכח.
אני יודעת שאוכל ושינה מסודרת עוזרים מאד להחזיק יציב בתקופות אינטנסיביות.
לפעמים אתה מתפתה לוותר לכמה שעות על הארוחה כדי לסיים משהו, אבל הרבה פעמים המשהו הזה לוקח יותר ממה שדמיינת והתוצאה אפיסת כוחות מיותר, שקשה להתגבר מעליה ולהמשיך כרגיל.

אז אני לומדת אנגלית חזק, כי אני רוצה NATIV ENGLISH
אז יש לי שיעור מידי יום של רבע שעה בטלפון ע"י ג'רוזלם לייטוק שיצאו עם תכנית פשוט מעולה!

אולי אני אתחיל לכתוב קצת באנגלית כאן ואולי כך אשתפר ...

good idea.

so, it might be alot of mistakes but that the way we learn :)

please! correct me. tnx.

גם ממוצעת יכולה

עלתה הצעה לאויר, מישהי שאני מכירה מכירה מישהו שהוא עושה דברים מרשימים.
אז המישהי התקשרה למישהו וסיפרה לו על מישהי(אני) שמעוניינת להיות חלק ממיזמים גדולים.
אז מישהו דיבר עם מישהי(שוב אני) ומישהי מאד מתלהבת. גם זה מאד קל לגרום לה להתלהב(רעיונות:שוקולד, סושי, המבורגר, הסרט המתמחה(שוב), וכן סטארטאפ)
אז המישהי הדרושה לתפקיד צריכה להיות מאד רחוקה ממוצעת..
היא צריכה להיות חכמה ונבונה, עם כושר ביטוי גבוהה, עם יכולת להתמודד בחוסר וודאות, עם יכולת להתעסק עם כל ייצורי העולם הייצוריים. גם כאלה שמאד שונים ממנה, גדולים יותר עבים יותר רחוקים יותר. וכל זה בשפה האנגלית כשמישהי מזמן זנחה את כישורי האנגלית המדוברת שלה.
אז כן היא מתלהבת.
ויודעים מה? היא תוכיח שגם ממוצעת יכולה.

חייבת קונטיינר

הייתי באשדוד, איפה כל המפעלים וזה. והרגשתי כמו נמלה קטנטנה, שקורים מסביבה כל כך הרבה והיא עסוקה לה באיזה גרגר חיטה והדרך אל ביתה.
יווו, אני חייבת קונטיינר.
אני צריכה מפעל משלי, אני רוצה גורד שחקים משלי, אני צורחת לשמים, אני צריכה להיות חלק מהעולם הזה.
אנשים עושים את כל זה, ובפעם האחרונה שבדקתי אני בת אדם ככולם, אז איפה אני בכל זה.
עכשיו אני לא בטוחה שאני רוצה לנהל סחורה וקונטיינרים, אבל אני רוצה את האופציה לומר..פחחח עסק נוראי וזה, אבל כרגע אין לי מושג איך עושים את זה ומי עושה את זה. כל כך קטנה. אמרנו?!

אז כרגע יש לי מיזמים על הראש, אני צריכה לקבוע יעדים וכו' ואלוקים שבשמים תראה לי הצלחות קצת בקטנה, לא מבקשת הרבה אבל בצורה רציפה, השקט הפתאומי הזה נורא.
אני לא מצליחה להגדיל את התלמידים שלי. אוףף. אני עושה דברים לא נכון, זה בטוח.

6 מיזמים

אז הייתי בהרצאה של בועז פמסון, הוא דיבר שם על זה שהוא מתעסק ב 6 מיזמים נותן לכולם פוש רואה מה עובד בעיקר וסוגר את כל ה5 האחרים.
אז אני תמיד אוהבת להתעסק בהרבה דברים. שהוא אמר את זה , אז כבר מרגיש לי שאני לא מתפזרת, זה בסדר, ככה צריך ;)
אז...
1. ללמד מחשבים
2. מאמנת כושר
3. יזמות בעולם ההיטק
4. שיווק באינטרנט
5. הבלוג הזה
6. עבודות קטנות מהצד, כדי לשרוד.

זה קל? - לא. בכלל לא, אני מוצאת את עצמי כל הים חושבת על איך לארגן לי את הזמן. ובכלל איך שהעבודה לא תהרוס לי את החופש והמנוחה ואת הדברים שכבר השגתי.
אז אני צריכה לייעל את הזמן, לא להרגיש שאני כל היום עובדת.
בנוסף, בגלל שכל יום אני צריכה להרוויח את לחמי, אני מוטרדת אם לא עשיתי את זה, ואז לפעמים לא עושה דברים שמשמחים אותי, כמו לשמור על הבית מסודר, לאפות לראות סרטים ולהנות מהיום.

        בימים אלו אני צריכה לחיות כמו עניה ולחשוב כמו עשירה(החלק הזה פחות קשה) הביחד זה המורכבות.

רק להתקיים

200 שקל ביום כדי להתקיים..

אז ככה השבוע הזה נראה לבנתיים - 

יום א' - 50 ש"ח

יום ב' - 125 ש"ח

יום ג' - 160 ש"ח

יום ד' - 200 ש"ח

50 שקל לשעה. נורא! נורא למכור את החיים שלי תמורת 50 שקל לשעה, אבל אין לי ברירה.

העבודה הזמנית והקטנה שאני עושה בימים אלו תגמר תיכף, ואז אצטרך להיות שוב פעם יצירתית כדי להכניס כסף מאנשהו, עדיפות מבלי לעבוד ;)

איזה קטע שאין לי חוש עסקי. זאת אומרת שאני מנסה לחשב רווחים, לחשוב מה יהיה נכון לעשות, אין לי את זה. אבל אני אתאמץ, בד"כ שאני מתרגלת משהו אני מצליחה להגיע לתוצאות יפות, לפעמים לוקח יותר ולפעמים פחות, תלוי עד כמה המח רדום בחלק הזה..

אני לא ממש מחוברת לקרקע, כאלו בשביל להבין שלא תיהיה לי הכנסה כשאתפטר, ואז יתכן שיהיה לי מינוס בבנק וכו' בעלי היה צריך להשתמש בהרבה מילים כדי שאפנים את זה , ואני עוד לא בטוחה שהבנתי לגמרי, אני מבינה הרבה יותר טוב אחרי שקורה משהו במציאות, אבל אז זה עלול להיות כואב.. אז בנתיים אני מנסה להתעורר ולחשוב מה אני עושה נקסט.

אז בתכלס יש לי דירה עם משכנתא כמעט 50% ואני חושבת מה אני יכולה לעשות, הלוואי והיה לי את החוש.. לזהות שעפולה הולכת להיות על המפה לקנות דירה שם, למכור אותה אחרי 4 חודשיים, ולגזור 150K ש"ח, הלוואי. ;)

למנף את פעולות היומיום

כשאני קוראת את הבלוג שלי הזה, אני צוחקת. איזה בלאגניסטית...
יש כמה מוטיבים שחוזרים על עצמם, אבל אין ממש סדר.
טוב כי אלו החיים, כי ככה נראים החיים שלי על פרשת דרכים. מה לעשות..
לוקח לי המון זמן(חצי שנה?) להבין דברים אודות עצמי, אבל אח"כ זה קורה.
אז אני שייכת לעולם היזמות. נקודה.

אני רוצה למנף כל דבר בחיים שלי.

אז סיפרתי כבר שאני ועשה שיעורי מחשבים, כי זה מה שאני יודעת לעשות, כי אני נהנת מזה, כי אני מאמינה שהדור הבא יכול ללמוד מחשבים הרבה יותר בכיף, וכל ילד צריך..
מעבר לזה - אני ממש רוצה להיות מאמנת כושר, מאמנת כושר מהנפל עליך?
- אז זהו, ש.. ממנפת את החיים, הרי לעשות ספורט אני צריכה ואעשה כל חיי, אז למה לא עם קבוצה ולעשות מזה כסף, או אימון אישי ולעשות מזה כסף כפול, כן אז כן , אז אני מחפשת קורס ובודקת איזו תעודה אני צריכה כדי להכנס לתחום.

מעבר לזה, חשבתי על מספר שאותו אני צריכה לעשות כדי לקיים את החיים שלי, וזה 200 שקל ביום, כולה 200 שקל ביום. אני מפתיעה את עצמי כמה החיים שלי זולים כשאני לא יוצאת לעבוד 9 שעות מחוץ לבית. :)

יאללה סטארטאפים יאללה

אז הבנו בפעם המי יודע מה,
מיזמים זה הדבר, (החם הבא, הרלוונטי כרגע) אני רוצה לעשות דברים ולתת להם לעבוד.
אז כרגע אני  עושה שיעורי מחשבים ונהנת מכל רגע, אני חושבת איך לפתח את זה יותר ויותר.
איך לפתוח ביה"ס, לגדול לגרום לכולם לשבת לתכנת בכייף. לעבור לעולם הטכנולוגי בעודם קטנטנים.
אני רוצה לעבוד עם סטארטאפים, אני מוכנה לעשות כל מטלה העיקר להיות באיזור של אנשים אלו.
אני מנסה להתקבל למקום כזה, עבודה זמנית, קטנה, אבל בתחום האנרגטי הזה.
רוצה להיות בעולם הזה אבל עדין לא להיות היזמת, קודם ללמוד קצת את החומר אח"כ לעשות בעצמי. טעמו של הכשלון עוד צרוב לי בגרון.

חוץ מהחורף, הקור וחוסר התזוזה, הכל טוב.

פניה בדרך?

לא כתבתי זמן מה, כי מסתבר שאני כותבת כשיש בי איזשהו רגש.

רגש חדש. לא רגש ישן משומש.

כך שכל התקופה האחרונה נכנסתי מתחת לשמיככות, כן גם נפלתי באמת למשכב והייתי חולה שבוע, עדין אני לא במייטבי.

לא משנה כל זה בעבר.

היום, כלומר אתמול שלחתי מכתב לאיזו חברה קטנה שעוסקת בסטארטאפים בבקשה לעבוד אצלם. שלחו לי תשובה שאין משרה בשבילי אבל הם מחפשים מנהלת משרד, לקחתי אמרתי לעצמי.

הרי רציתי הרבה זמן להצמד למנכל, אז שיקראו לזה מנהלת משרד זה אותו דבר. 

וכך אולי אכנס לתעשיה שהכי מחשמלת מבחינת לעבוד בעולם הזה.

אז החזרתי שאני מעוניינת, נראה איך יתפתח.

לא יודעת אם עדכנתי את הבלוג, אז רק שתדע שהגעתי למסקנה שאין לי ברירה אלא ללכת לעבוד, כי אנחנו כבר לא מסוגלים להחזיק את הבית מבלי שנרגיש עומללים עניים, והחלטתי שאני אעבוד במשהו שמקדם אותי עם פתרון ארוך טווח לעתיד, לא להתקע.

קיצור זה הנסיונות שלי עד עכשיו. נראה מה תעלה חקתי..

יום מושלם לכולם עם תוכניות שיחזיקו מעמד

STOP EXTEMPORIZE

לנקות, כמו יתר הפעולות צריך לדעת לעשות את זה נכון.
תפסיקי לאלתר.
אני תופסת מטלית מנקה מראה, לא עובד מביאה נייר מגבת, אוספת משהו מהרצפה ומניחה בשולחן, לוקחת משהו אחר ותוקעת במגירת הכלבו במטבח.
דיי מותק דיי.
אז אחרי שיש לנו לוז מסודר מה מארגנים בכל יום, הגיע הזמן לעשות את זה נכון.
והיום הוא יום רבעי:
ניקיתי את השרותים אמבטיה וסלון במשך שעתיים שלמות, זה לא הגיוני ולא צריך.
עכשיו אעשה סדר ושבוע הבא אשתפר:

איך אני מנקה את השרותים אמבטיה:

1. מזיזה הצידה את כל התערוכות על השיש מעל הניאגרה וכו'.
    למזלי אני סולדת מתערכות אז יש לי להזיז את המברשות ומשחות שיניים לעדן החלון ;)
2. מכניסה את תערוכת הסבונים לתוך האמבטיה. זה דווקא יש לי תערוכה מכובדת למדי :/
3. מקפלת את הוילון מעל המוט שלו.
 אור בעיניים.
עם כפפות:
4. 00 באסלות שיפשופים.
5. לוקחת אנטי קלאק (עם אטב לסגור את הנחיריים) משפריצה אמבטיה ברז, שיש ברז אסלות, עוברת עם מטלית רטובה וקצת עם מברשת שיניים.
6. שוטפת הכל במים.
    בקימצון, אח"כ יש לי לאסוף את המים לחור קטנטן שממוקדם באמצע החדר(איזה רעיון מטופש)
7. ממלאה דלי מים עם נוזל רצפה
8. הולכת לפינות הסלון מטבח ושופכת דליים קטנים.
9. משפשפת את כל הריצפה, סלון מטבח שירותים וחדר האמבטיה.
10. גורפת. מנסה בלי להתכופף יותר מידי, זה קשה..
11. סוחטת סמרטוט מנגבת את הבית.
12. מחזירה את הציוד למקום.
13. חוזרת לפוסט וחושבת איך הייתי עושה את זה יותר קל.
      עם שיפור מתמיד שכזה איפה אני אהיה עוד שנה מהיום יאייאייי :)

אני ממש רוצה וניסיתי להשתמש בחומרי ניקוי ידידותיים, אבל עוד לא ראיתי שהם מנקים חזק כמו שאני אוהבת.
ממשיכה לנסות ואעדכן אם מצאתי משהו שעובד לי טוב.

cleaning music 

חלומות, יעדים וכיווני דרך

אני רוצה לגור תקופה בקליפורניה. נקודה.
כישורי הדיבור שלי באנגלית מביכים אותי, אני רוצה לדבר שוטף.
אני רוצה שהמשפחה שלי תדבר אנגלית שוטפת.
אין לי בנתיים איך להתפרנס ואני רוצה לעשות זאת בצורה שאהיה ניידת בעולם.
אני רוצה ילד. יש לי :) אני רוצה עוד אחד..
אני רוצה להיות סופר מטופחת.
אני רוצה שישאר לי החשק להישאר בעולם הזה, שלא אפול לתהומות.. מחזיקה מעמד בנתיים.


כך היום שלי היה נראה: אפיתי לחמניות, ויצאנו למסלול קל בניצן(בדרום) היה יפייפה.
דברים שעושים בפנסיה. איזה כייף שהיא כבר כאן.

אתרים באוויר עם FireBase - מדריך

אז עשיתי הכרות נעימה עם FireBase ורציתי לחלוק.
אז התקשקשתי עם להתקין אותו, אבל אחרי זה.. אני מעלה דפי HTML במהירות האור. ובחינם.
אז אלמד איך עושים את זה כאן:

כדי להעלות דף פשוט לאינטרנט:
1. מתחברים ל FireBase בחצי שנייה אם יש לכם חשבונות בגוגל, כן כי הם קנו גם אותם :)
2. בעמוד הDASH-BORD בוחרים שם לאפליקציה/דף האינטרנט הפשוט וכן כתובת URL בתיבה כמו זו

3. אחרי שיצרתם אפליקציה חדשה, לוחצים על set up hosting
4. לבקשתם מתקינים את NODE.JS הקישור יפנה אתכם לדף המבוקש ומורידים את החבילה הימנית. ומתקינים.
5. פותחים CMD
6. רושמים את הפקודה npm install -g firebase-tools 
7. ממתינים לההתקנה. מתכין את סט הכלים של פיירבייס וכך למילה FireBase תיהיה משמעות עבור המחשב שלכם.
(אני ניסיתי להתקין על הלפטופ שבו יש לי הגדרות פרוקסי והתסתכתי אז פתרתי את זה כשעברתי מחשב-פרימטיבי אבל עבד ;) )
 אחרי שההתקנה הסתיימה אנחנו יכולים להשתמש בפקודות FireBase
 עבור כל הפרויקטים שנרצה לעלות לאויר.

כדי לעלות את הדף לאויר
1. מתוך CMD עושים CD לספריה שבה נמצא העמוד.
2. מריצים את הפקודה firebase init

3. הוא קצת יעשה אתכם מונולוג לאן אתה רוצים להתחבר לא משהו שתפלו ממנו. תראו קובץ חדש בספריה (זהו JSON)

4.כדי לעלות את העמוד תרשמו firebase deploy

וכל הדפים שנמצאים בספריה ששמה PUBLIC יעלו לשרתי FireBase 

זכרו שהעמוד הראשון צריך להקרא index.html

בהצלחה.

לא עוצרים, ממשיכה לנסות

טוב הימים עוברים והכנסה אין.

זה ממש מאתגר על גבול המטמטם

אני לא ממש רוצה לעבוד 5-17 , הבנו את זה

חשבתי להכניס כסף מאינטרנט, בלוג, שיווק שותפים וכד' אני לא מתקדמת עם זה.

הייתי חולה במשך יומיים.

אני כן רוצה ללמד ילדים/בני נוער מחשבים - ואני עושה את זה. עדין לאט לאט,  אני לא רואה איך עושים מזה מספיק כסף.

אני מנסה לחפור במוחי הקודח
אני בטוחה שאני אהיה סיפור הצלחה, לפחות אחד מהסיפורים הרגלים, אבל אני כזו איטית שאני מאמינה שיקח לי כל כך הרבה זמן להוציא את זה לפועל.
אני מקווה שהיום הזה יוציא דברים יותר טובים ממני.

אני בודקת את הרעיון להיות מדריכת כושר,  וכך אמנף את הפעילות שלי לפרנסה בצידה. אולי קבוצות ריצה.. בודקת כמה עולה לי קורס בסיסי ביותר כדי שאוכל להתחיל לעבוד בזה.
בנתיים היינו בים :)

וכמובן בערב תוצאות הריצה: עדין 20 דקות :) לאט אבל בטוח

סע לאט

אז הייתי בראיון עבודה, וברחתי על טיל, איזה יופי זה כשלפעמים הכל ממש ברור ללא ספקות.
מקום עבודה עייף, אנשים ישנים, העמדות הקטנות בתוך בניינים מפלצתיים והשיעבוד שעות, אז לא.. תודה גם לא בעד (כמעט) שום הון שבעולם.
אז נפנפתי את הרעיון ואת הראיון וממשיכים הלאה.
אז מה אם אין לי בנתיים אגורה?! העיקר שאני מאושרת :)

ביום חמישי עשיתי שיעור ל2 בנות והיה מקסים, קיבלתי תגובות שהן ממש נהנו, ואנחנו מתכוונים להמשיך במרץ ולפתוח שיעור נוסף.
אני דיי מרוצה מאיך שהחיים שלי נראים, אני עושה ספורט, אוכלת הרבה יותר טוב(אפיתי לחמניות קמח מלא) ובכלל גיסתי ואני רוצות להתחיל את זה , כל הזמן לומדת, הבית שלי נקי.
טוב בקשר לבית הנקי, כבר הרבה זמן שאני רוצה לעבור לחומרי ניקוי ידידותיים, בלי הריחות הרעים החזקים, לא אוהבת, ולא בריא לי לידיים. אז כמובן שהיה את הסולידית שמלמדת לעשות את זה, אבל פה יש מישהי שגם מראה את זה וממש מעורר השראה. אני אתחיל היום במוצר הראשון- לניקוי כללי.

מגמת עליה או עליה רגעית?

אני רגועה היום. ביומיים האחרונים עשיתי דברים רבים אחרי שהייתי קצת בדכאון קל, אז עבר והנה יש לי יום רגוע כזה, נעים, המצפון שלי לא מייסר אותי, אני חושבת שאני בסדר, והספקות לא אוכלים אותו.
פחות או יותר טיפלתי בדברים שהציקו לי בראש ועכשיו נשאר לנוח להרגע.
הכי קל זה להרגיש טוב בגלל הנסיבות. אז אולי רק בגלל הנסיבות אני מרגישה טוב, הלוואי ולא הייתי מושפעת כך, והייתי יכולה לנהל את מצבי הרוח שלי בעצמי.
אז מה הנסיבות? טוב, היום בעזרת ה' אעשה שיעור ל2 בנות 10 במחשבים, מצאתי אחלה פלטפורמה לעבוד איתן, ואני אנסה את זה היום. יש לציין שלא אראה מזה שקל שחוק כי אלו בנות שבאות בחינם רק בשביל שאתרגל לרעיון, מקווה שאחכ יבואו גם אלו עם הכסף. אבל זו התקדמות מצידי ועשיתי קצת עבודה בענין(העברתי את המחשבים לסלון, חפרתי ברשת הכנתי להם פרופיל בפלטפורמה) יופי.
בנוסף, התקשרו אלי שוב מההצעת עבודה 22K אמרנו? אז קבענו ליום ראשון, אני הכי לא רוצה בעולם להגיע כל יום למקום מסוים אבל אני אלך לראיון וכו' בשביל להרגיש בשוק בשביל החוויה, בגלל שהסכום מרגש אותי, נראה. נזרום מה יהיה יהיה , אולי פתאום יגידו לי שהם מעדיפים שאעבוד מהבית(כן, בטח) :)
מתוכנן הערב לי ולבעלי החתיך דייט שגם ממנו אני דיי מתרגשת.
לא רצתי כבר יומיים, הגשמים הגשמים..כן תירוצים :) אבל אני ממש מתגעגעת לריצה ולא מצליחה לעשות את זה משום מה.
קילבתי מביטוח לאומי פחות כסף משדמינתי, וכן חסר לי כסף. אבל אני עושה רק מה שאנאי יכולה. קראתי משפט מהמם בפשוטו שעזר לי לעבור את כל היום ובפרודקטיביות.

הצעות עבודה :/

כשבאות הצעות עבודה, אני מתערערת, טוב יש את ההצעות שאני לא מעיפה לכיוונם מבט ולא חצי מבט וכך זה נפתר מהר.
אבל לפעמים בעלי מדבר איתי על המצב הכלכלי בבית, ואני מתחילה להרגיש שינויים לא נוחים בכלל, שזורקים אותי למקומות של בין פאניקה לחוסר נעימות. ואז מגיעה הצעת עבודה שכלום לא מעניין בה פרט לשכר... 22K מממ... וחזרנו שוב לדיבורים על כלוב של זהב? אחחח לא שאלו השאיפות שלי, כן, אני שואפת ל100K אבל כרגע שהקופות מתרוקנות וזמן האבטלה הרשמי עומד להסתיים זה משהו שאתה מעיף בו מבט.
אחח אז אתמול היה לי יום קשה, מלא ספקות מחשבות ומצב רוח רע, היום קמתי בבוקר עוד יותר רע, כי לחשוב על ללכת כל יום לאותו מקום, יווו למה זה נגזר עלי? בקיצור, החלטתי הבוקר איך אתיחס לזה..:
אני רוצה להכניס כסף, אני מעדיפה לעשות זאת בצורה עצמאית כזאת מכל מקום בעולם וכן אני רוצה שזה יהיה ניתן למינוף. יופי - הבהרנו רצונות, עכשיו למציאות...בנתיים אני לא מכניסה כסף! הקופה שלי עומדת על 200 ש"ח וגם זה מתרומה.. (אמא) אז האתגר הוא להכניס כסף בצורה שאינה שכירה, אבל אני עומדת לפעול גם בתחום של השכירה עד שאצליח לצאת מזה שוב, אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, הרי יצאתי כי א"א לעשות כסף במקביל, אבל גם נוכחתי לדעת שאני לא עושה כסף גם אם אני כל היום בבית, מבאס אמרתי? - לא נורא. ממשיכים.

אפשר לפרש את זה כסוג של כניעה, הנה לא הולכת עד הסוף תמיד לצדדים לא לוקחת ברצינות דברים, והכל נכון. ושוב זאת אני, לא גאה בזה אבל זה מה שיש, בנתיים.

עוד משהו ששמתי לב אליו, שאני לא מתמודדת במצבי לחץ,כלומר חשבתי שאני כן.. בעבודה (כי למי באמת אכפת) אבל בבית בדברים שהם הבטחון הבסיסי שלי, עפה לכל הכיוונים מחוסר שליטה, והרי זה חלק מהדרך ואני מפסידה להבנות מזה.
         
                יצאתי לריצה לסדר את המחשבות, כל 3 שניות יצאה לי המילה פאק מהפה.. לפחות שברתי שיא.

בתור מה אתה רוצה להיזכר

שאלות קשות שאני שואלת את עצמי.

אני רוצה להיזכר בתור אמא טובה, בתור רעיה מושלמת לבעלי, אני רוצה להיזכר בתור אחת שעצרה את הסבל לפחות למשפחה שלה עצמה. שהשיגה מה שהיא רצתה, שלא היתה עצלנית, שהיתה אמיצה. אני רוצה להיות מקור השראה לבנות כמוני, שעובדות ויולדות ולא נהנות רגע מהחיים, כי איזו ברירה יש להן..

אני רוצה להיזכר בתור ממוצעת, אחת כזו עם נתונים ממוצעים לחלוטין שבעקבות פעולותיה יצאה מהממוצע ובאגרסיביות.. :)

אני רוצה להיזכר כדי לחזק את אלו שעדין חיים.

אין לי מנוחה, אני חוזרת לאותה נקודה, תמיד משהו שם זועק לי, צאי מהממוצע הזה. לכי תעשי דברים.

אבל מי אמר שזה טוב בכלל, ולא ברמה של שיחות מוטיבציה מוכרות של תיהיה שונה תעשה יותר, אלא באמת.. מה התכלית של כל העולם הזה אם לא למלא את התפקיד שלנו שהוא לקיים את הדור הבא ולהיות טובים וכו'וכו' למה אני זועקת מבפנים, למה כשאני חושבת שבואי נרגע, נחיה בסבבה..אני נכנסת לדכאון?

אני חיה ליד אנשים שלא מבינים את הדרייב הלא מוסבר, ומנסים לשכנע אותי לחיות כמוהם, בשלוה,, ואני מנסה ומתישהו תמיד חוזרת לאטרף. ואני חושבת אולי האטרף שאני מנסה להשיג זה בעצם התגוננות כי אני לא באמת מסוגלת להסתכל לחיים בעיניים ולהאמין שבס"ה זה מה שהם, אולי אני זקוקה נואשות להסחות דעת כדי להמשיך,כדי לא להכיר באמת, אולי האמת מפחידה אותי.

ונניח שבתור התחלה אצא מהממוצע, אעשה ים כסף ואהיה הדמות שאני מדמיינת שאהיה, זה יכול להיות רעיון טוב.. אז למה לכל הרוחות אני לא זזה בנושא?! אני רוצה לעשות כסף בצורה מסוימת ולוקח לי חודשים להוציא חלק קטן מהתוכנית לפועל. ממי/ממה אני פוחדת? אולי אני סתם עצלנית שלא אוהבת לעבוד?

אני מניחה שחשבתי על שאלה זו כמה פעמים במשך החיים, ובטח גם עניתי לעצמי ברצינות, ועדין אני שואלת..כי התשובה לא יושבת לי בראש בשלוף, אני עוברת איזה אתגר אינטלקטואל ושוכחת איפה הייתי. לא עובדת בצורה מסודרת. ועבודה עצמית כמו כל פרויקט צריכה להעשות בצורה מאורגנת.

אני כזו מבולגנת ברמות עמוקות ושטחיות.

                                              וכנראה כל אחד אמור להיות במקום אליו הוא שייך.

על הרגלים ועצמנו

מידי כמה חודשים יש לי תקופה כזו שבה המח שלי ריק, לא שהוא מלא בפנינים בד"כ אבל ריק אפילו מבולשיט, נקי חלול ואני רק מתנהלת התנהלות פיזית, אוכלת ישנה מתנקה שותקת בחברת אנשים כי אין לי כלום לומר ימים כאלה ואז הם עוברים, ואני מתעוררת ויש לי רעיונות ואלפי דברים להגיד על כל פרסומת, אדם, סיטואציה..מעניין.
בכל מקרה, לכתוב בבלוג דיי קל לי חוץ מהימים האלה כי אז אין לי כלום לומר, בחיי. אבל לכתוב את החיים שלי זה משהו ישן שאני עושה מגיל 13 בערך.. אני כותבת כי זה עוזר לי לחשוב ואם המחשבות מסודרות אז לפעמים זה פותר אותי מלחשוב שוב ולנתח מקרים דומים, זה על המוכן במקום מסודר.

הרגלים - הדברים שאנחנו חוזרים ועושים אלה שמגדירים מי אנחנו.
הרגלים נוצרים מאז ילדותינו, מהסביבה שלנו מהבית בו גדלנו, מכאלה שאנחנו יצרנו כי מצאנו בהם הנאה, סיפוק או מטפשות, כי לא יודעים לעשות משהו נכון (אז נוסעים כל יום מהדרך הארוכה והפקוקה כי אף פעם לא חשבנו על זה)
הרגלים טוב למשווקים, כי כך קל לתמרן אנשים (שהפסיקו לחשוב..) אם הם כבר רגילים..
אבל חלק מחיים מודעים ואפקטיבים אני רוצה לנהל הרגלים, לאמץ חדשים טובים ולהשיל מעצמי הרגלים מגונים.
עבודה עצמית מישהו אמר?

אני לא סבלתי לעשות ספורט, ואני מכריחה את עצמי, אני עולה ויורדת בהישגים אבל אני שם בכל נפשי, אני רוצה את זה אני מאמינה שספורט ישמור עלי ערה שמחה בריאה וטובה. לכן אני אעשה ספורט תמיד כל החיים כל עוד אני גם ישנה ואוכלת. אבל מה...עכשיו לקום לעשות ספורט? עכשיו להתלבש וללכת לרוץ בחוץ בקור? איייי..
אז צריכים עזרים, צריכים לעקוב אחרי התוצאות ולאתגר את עצמנו, צריך לקבוע יעד שירגש אותנו להגיע אליו, צריך לשתף את הסביבה, שבימים שכבר לא אכפת לך מכלום אולי הם יעזרו לך, צריך בלוג בשביל זה ;) אז שיהיה.
ניקח כל כלי שנראה שיועיל לנו ונלך לרוץ,נרד לשכיבות סמיכה, נתאמץ נזיע ונכנס להתקלח. אבל נעשה את זה , ואחרי זמן מה, יהיה לנו קל יותר ופתאום זה הרגל ואז זה מי שאתה ואתה תיהיה גאה במי שאתה, אני אהיה גאה במי שנהפכתי להיות.

יש לי תירוצים מאד נחמדים למה ירדתי בהשגי הריצה שלי וכו' אבל נחלוק אותם בהזדמנות אחרת בניים אני אמשיך לנסות,וחזק.

על תחזוקה

תחזוקה... אני מתעייפת רק מהמילה הזו. לאכול לשתות לישון להתנקות כדי שנוכל לחיות.
לסדר את הבית, לנקות אותו לדבר עם אותם אנשים כדי שנוכל לחיות בסביבה שלנו.
לעבוד לשמן לחדש לרה-ארגן רק כדי שמישהו יפיק תועלת מאיתנו ואולי כך נוכל להמשיך ..
נראה לי שהקש ששבר את הגב בענין פרישתי מהעבודה היה הנושא הזה, נכנסתי לעבודה בתקופה של צמיחה היו פרויקטים, ופרויקטים יפים ובנינו אותם ונהנתי מהעשיה ואז.. נהייתי האבא והאמא של כמה מערכות ומצאתי את עצמי...נחשבו מה?? נכון...מתחזקת אותם כל היום. יום אחד אמרתי לעצמי עוד תקלה אחת במערכת הזו ואני עוזבת את הצוות,את המחלקה את החברה את העולם הזה. והתקלה הגיעה ומשם עברתי מחלקה וזה לא עזר אלא לחודשיים ואז עזבתי את החברה ועברתי לתחזק בבית ;)
עבודות תחזוקה ואולי עבדות תחזוקה...

אילו רק יכולתי כל יום להתעסק במשהו אחר, לנקות משהו אחר, לאכול משהו אחר ולישון במקום אחר. אבל זאת השיגרה של הדברים שנראים כל יום אותו דבר, כמו שאתם מתארים לעצמכם קשה לי עם תחזוקה.

היום יום שלישי ובניקיון הבית זהו תורם של החדרים:
אז כן סידרתי ומירקתי והם נוצצים,
אבל ההרגשה שלא עשיתי כלום בגלל שאני בזה לפעולות של תחזוקה, זה לא שזה ישאר ככה נקי, גם אם הילד שלי יהיה הכי מסודר ומאורגן חלקקי האבק יבואו גם יבואו וישבו לו על כל פינה בחדר, ואני אמצא את עצמי מתחזקת.
אז החלטתי לשנות את כיוון החשיבה לענין, ומהיום... אני אוהבת תחזוקה..אחממ עוד קשה לי לגלגל את זה על הלשון, אבל נתרגל.
הבנתי שאם לא אשנה את הגישה לענין אסבול מענין זה כל עוד אני מנסה לשמור על החיים ועל חיי סביבתי. טוב אז שוב, אני אוהבת תחזוקה.
למה? אתה שואלים? כי כל פעולה כזו משברת לי את תכונת העצלות יאא איזה כייף, וכל פעולה כזו מחזקת את מקומי בחיים ובבית הזה. זה התפקיד שלי ואני ממלאת אותו בהנאה כל יום מחדש. וכל יום כזה נחשב כנצחון. נצחון החיים שלי על העצלות שלי ונצחון החיים שלי על הפשע הלכלוך הזלזול ושאר מילות גנאי.

                                             ושוב נבריק ונבוא גם שבוע הבא... :)

אם היה לי מאה מליון שקל

הייתי מעשרת 10 מיליון שקל לצדקה לתמיכה במשפחות עניות.
הייתי מפרישה 10 מיליון שקל לקרן השקעות עבור מימון הוריי והורי בעלי עד סוף ימיהם. חלום חיי!!

הייתי רוצה, מקווה שזה יכול לקרות בפועל לחיות מ-עד 30K בחודש. כלומר לא להיות בזבזנית!
הייתי מולידה ילדים רבים :) משהו כמו עשרה לפחות.
מהרבית על ההון נניח 300K בחודש הייתי מחזיקה לומדי תורה, מפתחת את כלכלת האנשים אשר אני יושבת בתוכם, מקימה עסקים ויוצרת ערך לסביבה, מכניסה את המשפחה והסביבה הקרובה למקומות עבודה מכובדים.

ביום יום הייתי מתעסקת בגידול הילדים ובכסף. לנהל כסף זו עבודה לא פשוטה, אז כמובן שגם הייתי לומדת את הנושא וכו' אם אני חושבת על זה, אלו 2 דברים שמרגשים אותי, לעשות כסף תמיד מרגש אותי כי אני מסתכלת על הערך שנוצר מהעשיה, וילדים..לא יודעת ילדה קטנה שתיהיה כמוני..תמשיך את הדרך שלי שאני כבר אתעייף/אמות וכו'... נעים לי לחשוב על זה.

הייתי שומרת על ההון לדורי דורות של משפחתי, ילדיי וילדי ילדיי כך שכולם ילמדו פיננסים וידעו לטפל בכסף,וכן משקיעה בללמד חינוך עקרונות וערכים שאני מאמינה בהם כדי שלא יפסידו את מה שלא עמלו עליו..

הייתי צוחקת עד לקבר.


טוב, לתוצאות הבוקר, שומו שמים לא רצתי בכלל, הקור הזה הקפיא לי את המוח, אבל בלי תירוצים אני צריכה משהו שיעלה לי את המוטיבציה. אולי אני ארשם לאתר שוואנג או אראה סרט בענין ריצה, המורל ירד זמנית.

איך לשמור על הבית נקי

אהלן,
אז איך אני שומרת על הבית שלי נקי, אני רק בתחילת דרכי גם בתחום הזה, אחרי שנעזרתי במנקות/בעלי/מתנדבים כדי שנוכל לחיות בבית הזה והסטנדרים, אלוקים עדי, שהיו נמוכים ביותר.
אז אני מתפנה לנושא זה:
אז גיסתי היפה ואנוכי דיברנו על הנושא והחלטנו לחלק את משימות הבית בימות השבוע, וכך זה נראה בנתיים, זה כל הזמן משתנה לפי איך שמתאים לי, אני רואה את הרגלי הבית ומשנה את הסדר בהתאם, אבל זו התמונה הגדולה.

יום א' REORDER אחרי שבת
יום ב' SPECIAL SECTION
יום ג' חדרים
יום ד' אמבטיה שירותים וסלון
יום ה' בישולים
יום ו' מטבח יסודי
יום ש' כלום, רק נחים

עכשיו בלי קשר לכלום, ראיתי את הפרסומת של 012 אינטרנט זהב, לקחתם את קיציס? באמת?? לא מבינה מה מתקדם בזה למי הוא מדבר? מי האוכלוסיה שהוא פונה אליה? רוצה לחרוש את האינטרנט דבר לאוכלוסיה שזה מדבר אליה, צעירים שלא יכולים לראות מבוגרים מוכערים על המסך. לא קיציס ולא ארז טל, חברה אתם טלווזיה פאסה. תסתכלו שניה על פרסומות של קוקה קולה ותקבלו השראה. זהו, סיימתי זה היה רגע של ביקורת.

שהשמש לא תטעה אתכם, קור איימים.

פשטות - לחיות מפחות כסף

בגלל שההכנסה שלי ירדה פלאים, נעלמה.. פחות או יותר. בנוסף לניסיון להשיג כסף מדרכים שונות, אני נחשפת לדרכים חדשות לאיך לחיות, דרכים שלא חלמתי שאתעניין בהן.

והנה דוגמא:

מפשטים את החיים וכך חיים מפחות מזומנים, ואז יש לך המון זמן.. להנות לבלות עם חברים להכיר את עצמך, ואולי סוף סוף להתחיל לעשות כסף. כי כמו שאומרים למי שעובד אין זמן לעשות כסף..

איך אנחנו חוסכים:

החלפנו את השתיה המתוקה שהיתה זורמת פה בכמויות, בפחית רכז תפוחים שאנחנו מכינים בתוך בקבוק פלסטיק.

במקום לקנות מידי יומיים 10 לחמניות. אנחנו קונים פיתות ואני אופה לחמניות קמח מלא.

משימה #1

יש לי מלאן חפצים במטבח שאני לא משתמשת, אם כי גם יש לי לא מעט ארונות כך שזה לא בעיה של מקום אלא של ארגון, אתחיל בלדחוק את כל מה שלא בשימוש לפינה ונראה אח"כ אם גם להוציא החוצה..

אוקי לתוצאות הבוקר, אפשר להגיד שחזרתי לעצמי, אבל אני שמה לב שבנקודה הזו יותר קשה לשבור את השיא של עצמי, אני אניח לעצמי להתרגל למספר 19 דקות ריצה לעוד כמה ימים, ואח"כ אנסה לעבור אותו.

לשמוח בכל מצב

אז אני מרגישה מועקה שאין לי מקור הכנסה, ואני כבר מתה למצוא את המשהו הזה שאני אתעסק בו וישמח אותי ויעשה לי כסף ואהיה מאושרת.
זהו שהאושר הוא לא כשמשיגים משהו, כי רציתי חופש והשגתי, פשוט צריך להנות בכל מצב לשמוח מכל תקופה.
כמובן שיש תקופות סבל וזה, אבל צריך לדעת לעבור אותם, לשנות את המצב אבל להנות מהדרך ולא רק מההשיג.
כי כמו שאנחנו יודעים אנשים הרבה יותר שמים לב לחוויות סבל משל הנאה, כלומר אם תפסיד 200 שקל יכאב לך הרבה יותר מאשר תהנה אם תרוויח 200 שקל, לפחות ככה אומר דניאל כהנמן בספרו לחשוב מהר לחשוב לאט.

אז החלטתי להיות מאושרת, עד כמה שאני יכולה.
אתמול שמעתי סיפור זוועות מישהי שאני מכירה ירדה מהפסים לגמרי, לקחו לה את הילדים אבל היא כל כך הסיטה אותם נגד האבא שלהם שלא נשאר ברירה לשלוח אותם לפנמיה, והיא לבד עכשיו לגמרי, הרחיקה את כל משפחה מעליה החליטה שהיא מתנצרת(?) מתחברת לכל היצורים המפוקפקים וסבלת כל היום. כאב לב.
אז פתאום קל לך להית מאושר כי זה הכל פרופורציות.
אז בא לא ניתן למח שלנו לשלוט לנו ברגשות(כן, הפעם זה הפוך:) ) ונחליט שאני קודם כל שמחים . מודים על מה שיש, שמים לב לדברים הקטנים לא משתגעים ולא נכנסים לתחריות על חשבון הבריאות.
שיהיה לנו יום פורה ובהצלחה.

תוצאות הבוקר, הכזיבו את רצף העליות עם נחיתה 16 דקות :/
אבל אנחנו מאושרים, מחר יהיה יום חזק יותר..בעז"ה..

אנשים מסובכים

הרגשה הכי טובה זה לחשוב שהרע מאחורינו, שהסרנו את הסבל מעלינו. אז..אפשהו תמיד צריך להיות במעגל הזה של סבל-->להסיר אותו-->להרגיש טוב-->להתרגל-->וסבל שוב..
עם כמויות הזמן האינסופיות שלי אני מכירה את עצמי, וזו הכרות לא קלה.
מה עושה לי טוב? מה אני רוצה? לאן שואפת? כשאתה עושה דברים שאתה מוכרח אין לך צורך לחשוב, כשאתה כבר לא חייב כלום..אז מתחילים עם עבודה אישית מאתגרת.

קראתי את הפוסט הזה, והוא עושה לי סדר במה שאני מרגישה.

היה לי יום פארש כזה, בלי תחושת סיפוק או השגים מרשימים, להוציא את הספורט שעשיתי :)

עדין הקופה שלי ריקה...

בספורט אני מתקדמת: 19 דקות :)

על התחלות - איך מתחילים לעשות כסף וספורט

אז... השיעור שהיה אמור להיות היום ולהכניס לי קצת כסף נדחה למחר... אז היום עדין הקופה ריקה. איזה באסה.

אני אתלה מודעות הערב לשיעורי מחשבים, אני שואפת לעשות שיעור ביום, כל יום.

כדי להצליח לשמור על רמת החיים הנוכחית שלי עלי לגייס 6400 ש"ח מידי חודש. אז לזה אני שואפת בתור התחלה. 

גם אם אעשה שיעור כל יום אני מגיעה ל2000 . לא מספיק אבל בהחלט התחלה..

אז היום ממש התרגשתי מתוצאות הספורט שלי, אני 18 דקות רצה!(לפרקים,כן? לא רצוף..) הידד! ובנוסף יש לציין שזה לא כזה קשה. כלומר בהתחלה אני תמיד חושבת אולי היום נעשה משהו קצר..בחייך...אני היום צריכה לעבוד אני צריכה כסף,ובכלל אני צריכה לשרותים.. נקצר היום.. ואז אני חושבת על הבלוג ואני אומרת איזה פדיחות מעצמי.לא. ממשיכים חזק, ואח"כ זה נהיה יותר קל ברמה שלא ממש אכפת לי אם לצעוד או לרוץ אז אני רצה... נפלאות :)

עדין מבולבלת, אבל ממשיכה

אז אחרי כמה ימים של ריחוף ובילויים הגיע הזמן לחזור לקרקע המציאות.

מחר, בעז"ה אני אעביר שיעור ראשון במחשבים(אקסל) מקווה שילך טוב ואחזור עם כסף. הקופה שלי מתרוקנת ותיכף יגיעו החיובים והתשלומים, שה' יעזור. אני רוצה לתלות עוד כמה מודעות בעוד כמה אזורים ואולי לחשוב על לפתוח שיעורים לילדים, התקשר אלי משהו לשאול וזה פתח לי כמה רעיונות שאני יכולה לעשות, אז נראה לי אחשוב מחר איך אני מקדמת את זה.

בנוסף, אני רוצה להעלות אתר לאויר שהוא אתר שנותן הרבה ערך מוסף לאנשים. בנתיים בעלי היקר בונה אותו ועושה דברים אחרונים לפני שהאתר יהיה מוכן לאויר ואז אני אצטרך לדאוג לתנועה והכנסות וכו' וכו.

אני מרגישה שאני צריכה תוכנית ברורה+להתחיל להזדרז, הרי זה תוכנה... זה יכול לקרות גם בשעה, אין ברוקרטיה וכאלה.. אז למה אני לא זזה? רצינות בבקשה!!

אז למחר אני מתעדת יום עמוס!. הענין המעניין הוא שעכשיו רק ערב ואני מדברת על מחר, כאלו אין לי את הזמן לעשות הערב דברים.

ערבים אצלי לא נחשבים משום מה , צריכה לטפל גם בזה.

מה עוד שאני שמה לב שהכל אצלי תוכניות..וכל הפעולות בלשון עתיד, אני צריכה להתחיל לדבר בלשון הווה. זה יעזור לי להוציא את התוכנית לפועל ולא להתעסק בלתכנן אותם..

google keyword planner כלי שאני רוצה לפתוח ולעבוד עליו כדי לדעת לכתוב נכון בלוג, ומאמרים.

תוצאות הבוקר

סוף שבוע רגוע

נרשמתי לאתר מדגם כדי להכניס כמה אגורות ואולי ללמוד קצת את נושא הכסף באינטרנט. אני מתחילה ללמוד שיש שם כלכלה שלמה. וזה כזה כייף.
אני גם מתחילה ללמוד שיש לכתוב בלוג בצורה נכונה. ואני רוצה לעשות את זה נכון. בנתיים אני מתפרעת איך שבא לי. 

יצאנו היום בעלי ואני לסרט המתמחה, זה בקושי קורה שאנחנו יוצאים. והיה כזה נחמד. נהננו מכל רגע בסרט. :)

מרחפת זקוקה להתפקס

יש צורך בלהתפקס דחוף,

הסטלה הזו של החופש, מוזיקה אוירה טובה אני מרגישה שיכורה, נהנת מכל רגע, אבל יודעת שזה עלול להגמר.

אז אוקי, מתחילים לחשוב לעשות סדר, לקבל החלטות כל מיני דברים שמוציאים אותך מהשאנטי, עדיף שאני אתעורר בעצמי לפני שהבנק/חברת חשמל/המשכיר שלי יזכרו בי, לפתע פתאום. ה ישמור.

אז כמו שאמרתי הדברים שהכי מעניינים אותי כרגע, זה ספורט וכסף. אז בקשר לספורט זה קשה אבל אני ממש מרוצה מעצמי. ולהלן התוצאה:

כן, 14 דקות ריצה מתוך שעה הליכה, יהיי לי. מרוצה. במיוחד לאור העובדה שהתחלתי ב5 דקות מתוך שעה, ואני מתכוונת להמשיך לשבור את השיאים של עצמי. אז יופי. ספורט? צאק.

עכשיו לגבי כסף, מישהו צריך לממן את החיים האלה... מה עושים?

אז חשבתי על כל מיני דברים. ללמד מחשבים/תכנות וכד' לא רע 100 ש"ח לשעה מבלי לצאת מהבית, תליתי כמה מודעות ובנתיים גורנישט.. יש לנו איזה מיזם שהתחלנו בעבר וזנחנו, הוא דיי בנוי, ככה שבימים אלו אני מנסה להחזיר אותו לחיים, ובזה יש לי כמה רעיונות... זה פרויקט תוכנה כך שאף פעם אי אפשר לדעת באמת את הזמנים וזה מתארך יותר ממה שאני רוצה.

הענין הוא שאני צריכה לבחור להתעסק בדברים ש:

1. ממנים אותי במיידי, בלי תוכניות ארוכות טווח. מישהי פה צריכה לאכול.

2. שאפשר למנף, כלומר יום אחד שיעבוד לבד/חצי לבד, מישהו אחר יפעיל, אני לא באמת מתכוונת לעבוד עבור כל פרוסת לחם, יותר כמו רק להתניע את מפעל הלחמים.

3. שהסכומים אינם מוגבלים, לא שוק שממצה את עצמו ויש לו מגבלה כלשהי של הכנסה. 

אז הרעיון שלי עונה על 3 התנאים שלי שזה מאד חשוב.

רק לגבי סעיף 1 אני לא בטוחה, כי שוב זה תלוי בעוד גורמים.

אני חושבת שבתכלס אני צריכה להעמיד תוכנית עם לוז ויעדים, אבל מתעצלת. מבזבזת את הזמן וזה, וא זעיפה ורוצה לישון ובא לי שמישהו יעסיק אותי ונעים את זמני, במקום לקום על עצמי ובדחוף.

בתכלס היום שאני מובטלת בבית אני עושה הרבה יותר ממה שעשיתי כשכירה, אבל עדין זה כלום... 

צריכה לאסוף את עצמי, אמרתי את זה?

טוב אני אתחיל במשהו קטן. ברשימת משימות קטנה. כל יום אני עושה.. לפעמים כמה ביום אבל הרשימות כל כך מרשימות שהן נשארות מרשימות, כאלו מספיק טוב שעשעיתי רשימה ועשיתי את שלי... ;) 

אז אתחיל עם רשימה קטנטונת, נחמדת שלא קשה לעשות...

למרוח קרם לחות ידיים רגליים

כעבור 4 ד'... בוצע

-עכשיו מה, 

להכין עוף תפוא בתנור

הלכתי.. עוד אחזור

סיפור הצלחה

תמיד סיפורי ההצלחה מפי אנשי מסופרים בלשון עבר, כדרכם של סיפורים.
בכלל אין כל כך משמעות למילים שנאמרות אחרי הצלחה גדולה מסחררת.
אתה רואה איש בנוי, לבוש היטב, שמספר לך סיפורים שהוא היה בדיוק כמוך, והוא היה רגיל ועשה כך וכך והופל'ה הצליח לו בענק והנה הוא כאן לשבת לספר. סיפורים...

אז הסיפור שלי הוא לא בלשון עבר, הוא הווה הסיפור שלי מתרחש ממש ברגע זה.
שאני לא בדיוק כמוך אבל כמעט עם שינויים כאלה ואחרים. אבל אני בס"ה ממוצעת. אני חושבת שאני לא ממש מצטיינת בהיותי ממוצעת אלא ממוצעת גם במדד ההמוצעות. (עייפתי את עצמי עכשיו)
ישנה גברת אחת ששגעה אותי, המילים שלה, הכריזמה וההחלטיות, השפיעו עלי, ומי אני מולה? היא מתקלחת במים קרים, היא יודעת להכין סבון כלים לבד, היא משקיעה בשווקים והיא חיה חלומות(ישנם אומרים סיוטים) שאנשים אחרים רק חולמים.
הסולידית..היא גם אומרת שצריך לחסוך כדי לפרוש, אני התבלבלתי (בכוונה) ופרשתי. עכשיו אני בקטע של הלחסוך הוצאות,כי אין מאיפה... אז עברתי להתקלח בימים(אחרי ספורט) במקום בלילות, כי מי קרים?
ואני רוצה לספר את סיפור ההצלחה שלי, לכן אני ממש אשתדל לבנות סיפור טוב עם דרך מרשימה וסוף לא מפתיע.
אז הבלוג הזה ילווה אותי בדרכי אל המטרה.

בת 27, מובטלת

מי דמיין שזה כל כך טוב,
בתור עובדת שכירה קריירה שאיפות ורצונות לא חלמתי שלהתבטל מרגיש כל כך טוב.
אולי זה לא בגלל שאני ממש מתבטלת אלא יותר מחפשת את עצמי מחדש, אבל באיזי.
הלחץ של העבודה והלהשיג התחלף בין מין רוגע(חלקי ואני אסביר למה חלקי)כזה נעים 1/60 ממוות.. מתוק כזה.
מהמרוץ של בוקר לחוץ התארגנות נסיעה לעבודה+פקקים, ישיבות שעמום חוסר יעילות וחוסר סיפוק(טוב נו, היו גם ימים טובים) עייפות כרונית שיעמום, נשנושים כל היום, אותם אנשים שגם שחוקים ועייפים. פתאום כלום, ואז...
בוקר רגוע, בפעם הראשונה מבטיחה ששמתי לב לראשונה לטעם המדהים של המשחת שיניים שלי, פתאום ראיתי שהילד שלי ניזון מבסלי לארוחת בוקר, ביסלי? אני מילא...לא ניזונת מכלום... לוקחת אותו לגן, זוכרת להביא את התקיה ואת הבקבוק. מנשקת אותו וחושבת שיש מצב שאני אתגעגע אפילו. נוסעת לפארק יוצאת להליכה שעה. הרי חלק מהחלומות שלי זה לרוץ,כלומר להצילח לרוץ, אני כל כך קצרת תנועה וסיבולת לב ריאה של לקום מהמיטה ולהשכב בחזרה, ללכת? בשביל מה... לרוץ? מדע בדיוני.
אז התחלתי לרוץ דקה וזהו ואח"כ עוד דקה וזהו.
ואז פניתי למראה, שומו שמים! אם מסתכלים מרחוק הכל בסדר. בחורה על עקבים לבושה ממיטב כספה. עטופה בחומרים על הפנים. אדם על השפתיים סומק בלחיים ועיניים מודגשות. אבל, אם מסתכלים מקרוב... מה זה כל הצבעים הטבעיים האלה שיש לך על הפנים?גוון עורך משתנה לסגורין בין הלחיים לאף ובמצח עוד צבע, על העיגולים השחורים מסביב לעיניים לא נדבר, נראת כפגועת מלחמה, מתי ישנת בפעם האחרונה? 2 חצקונים בצדדים מעודף "נקיון" ועודף מייקאפ וחומרים.והגוף? כמו שגוף של נשנושים יכול להראות, הקיצר עבדתי במשך 5 שנים והגוף שלי נראה פחות או יותר כמו של אמא שלי.(היא נראת טוב,אבל בת 50). אז יש הרבה מה לתקן. המון. והנה התחלנו :)

אוי ומה לחשוב שהחיים האלה, הבחירה הזו לעשות את מה שאני חושבת מבלי להיות מוכרחה ללכת כשכירה לעבודה הם קצובים, מה יגמר לי? - לא, אין מצב. אני אוהבת ככה. אני לא יכולה לחשוב על לחזור לאטרף בשביל מה? כסף? נדאג לזה אכשהו... וזה למה אני אומרת שאני ברוגע חלקי..

אז יש לי 2 מטרות,
ספורט וכסף.
אני לא בטוחה שבסדר הזה אבל, בסדר.
נקודת המוצא שלי: על הספה, פילאטיס נשמע לי כמו קורס הכנה ללידה, וככה אני נשמעת שם. כסף אין לי.

מה, לעבוד(?) 
זה לא מוסרי לא לעבוד אמרה לי,
בכלל זה לא בריא. בלי מסגרת? את תשתגעי.
את יודעת מה את רוצה לעשות בהמשך? שאלה..
-ללכת לים, עניתי.
-נו טוב תהיי בים ואז?


יש על זה שיר של שרית חדד. רק שאני רוצה כל יום ללכת לים. אני לא רוצה לעבוד בכלל. אני רוצה לחיות ולהנות ממה שיש למקום הזה להציע.
כמו שייט בספינה תענוגות שאבחר למלצר במקום לשחות, לקפוץ ולהשתזף (?)
ואני צריכה להרגיש לא בסדר? מוזרים.
אז כן אני בעולם הזה אורחת, אבוא ואלך הרי, בנתיים אעשה מה שטוב לי. מה שעובד לי, ומה שעושה אותי שמחה.
אז מסיבות הסטוריות האנשים מאמינים שהם צריכים לעבוד שזה בריא להם ושהם אוהבים את זה. חה.
תנסו קצת שלא ואז תחליטו (אבל בלי המצפון שייסר אתכם,כי אז איבדתם את כל הפואנטה) לא חוכמה לאהוב משהו כי לא מכירים שום דבר אחר.
אז התפטרתי.

נו טוב, היא לא רוצה לעבוד... מה כבר עשו לך שם?
- שום דבר, פשוט הכל היה אותו דבר. כל יום כל היום.
אמא כמעט התייאשה,
נו טוב... אבל מה עם כסף?
      -מממ כסף? מה?